הצלת בנות ישראל
חינוך הבת כמפתח לחינוך הדור.
הצלת בנות ישראל לאישור ההנהלה
“האם היא זו שמעמידה את הבית היהודי.” הרב פרדו ראה בחינוך הבת את המפתח לדור שלם, ופעל לאתר בנות בעלות פוטנציאל ולפתוח בפניהן את שער התורה.
בית › היסטוריה
מפעל הצלה חינוכי: מחזון של שלושה רבנים ועד קמפוס שלם, כך נבנה בבני ברק בית לבנות ישראל מעדות המזרח.
בראשית שנות החמישים נוצר צורך ברור בבני ברק: בנות מעדות המזרח ביקשו חינוך תורני עמוק שיכין אותן להקים בית של תורה. הרב משה פרדו, הרב אליעזר בן דוד והרב רפאל הלל קמו לעשות מעשה, בעידודם של החזון איש, מרן רבי יעקב ישראל קניבסקי והרב עזרא עטיה זכרונם לברכה.
לפני כן למדו הבנות בסמינר וולף, ורק הפנימייה פעלה בנפרד. כשמספר הבנות הגיע לכחמישים הוקם הסמינר, וצוות המורות הראשון הגיע מסמינר וולף.

ארבעה עקרונות שעיצבו את אופי המוסד מיומו הראשון.
‹ החליקו לצדדים כדי לגלות את כל ארבעת העקרונות
חינוך הבת כמפתח לחינוך הדור.
“האם היא זו שמעמידה את הבית היהודי.” הרב פרדו ראה בחינוך הבת את המפתח לדור שלם, ופעל לאתר בנות בעלות פוטנציאל ולפתוח בפניהן את שער התורה.
פנימייה כתחליף ביתי מלא.
גישה מקרבת, אמפתיה ותשומת לב אישית לכל צורך רגשי ונפשי של התלמידה – בלי נוקשות מיותרת.
סביבה מכובדת שנותנת ביטחון.
כלל יסוד: תלמידה לא תרגיש נחיתות או מחסור. אוכל איכותי, חדרים ממוזגים ומרווחים, ניקיון ומבנים מטופחים – כדי שתוכל לפתוח את הלב לתורה וליראת שמים.
פרנסה בכבוד לצד צניעות ותפילה.
מקצוע מבוקש ותעודות רשמיות – בהוראה, בטכנולוגיה, בהנהלת חשבונות ועוד – כדי שהבוגרות יפרנסו את ביתן בכבוד.
הרב משה פרדו והרב אליעזר בן דוד מקימים את הסמינר בבני ברק, בעידוד החזון איש, הרב קניבסקי והרב עזרא עטיה.
הרב משה פרדו והרב רפאל הלל מייסדים את בית הכנסת אור החיים ברחוב רבי עקיבא, ובו פועל הסמינר בשנותיו הראשונות. המתחם הפך אחר כך למרכז קהילתי ורוחני לבני עדות המזרח במרכז העיר.
הרבנית שרה דסלר מנהלת את הסמינר כארבעים וארבע שנים, עד שנת תשס"ה, ומעצבת דורות של בוגרות.
מנהלי המוסדות מקימים ישיבה קטנה וישיבה גדולה לבני עדות המזרח מכל הארץ. רבים מתלמידיהן נישאו לבוגרות הסמינר.
המוסד גדל לקמפוס עם פנימייה, חדר אוכל ומטבח, אודיטוריום ומבני לימוד ברחוב עזרא 51. שנת המעבר ופרטי ההרחבה ימולאו לפי נתוני ההנהלה.
במשך שנים רבות כיהן מרן הגאון רבי חיים גריינמן זצ"ל כסמכות הרוחנית העליונה של הסמינר. הרב נחמיה ציטרון זצ"ל שימש כמנהל הרוחני עד פטירתו בשנת תשע"ו.
אחרי פטירת הרב ציטרון זצ"ל ממלא הרב משה מגנוז שליט"א את מקומו, וממשיך להוביל את הסמינר בדרך המייסדים.
לצד ההוראה נפתחו מסלולי י"ג–י"ד בטכנולוגיה, בחשבונאות, בעיצוב ובאומנות הבישול.
סמינר ופנימייה בקצה הדרומי של בני ברק, בצמוד לבתי העלמין שומרי שבת ופוניבז'. המקום אירח גם השתלמות של משרד החינוך למורות ליהדות ותנ"ך.
מייסד מוסדות אור החיים בבני ברק
נולד בטורקיה ועלה בצעירותו לארץ ישראל. בראשית דרכו עסק במסחר ובתעשיית אביזרי הלבשה בתל אביב, ובהמשך הקדיש את חייו להקמת מוסדות תורה וחינוך ולחיזוק חינוך בנות ישראל.
בשנת תשי"ג, 1953, ייסד עם שותפיו את סמינר אור החיים בבני ברק, בעידודם של גדולי ישראל. המוסד נועד להעניק לבנות מעדות המזרח מכל רחבי הארץ חינוך בדרך התורה, מסגרת פנימייתית והכשרה לקראת חייהן הבוגרים.
ראה בתלמידותיו אחריות אישית ושליחות חיים. פעל להעמיד לרשותן בית חם, לדאוג לצורכיהן וללוות אותן בדרכן להקמת משפחות. תחת הנהגתו התפתחו מוסדות אור החיים והיו למפעל חינוכי שהצמיח דורות של בוגרות.
למען קיום המוסדות והרחבתם נסע לקהילות יהודיות בארץ ובעולם וגייס את תמיכתם של נדיבי לב. מאמציו הוקדשו להחזקת התלמידות, לפיתוח המסגרות החינוכיות וליצירת אפשרויות לימוד והכשרה.
לצד פעילותו למען הבנות היה שותף גם לחיזוק עולם התורה הספרדי. בין היתר פעל עם רבי שמעון בעדני זצ"ל להקמת כולל תורה וחיים בבני ברק.
בוגרותיו זכרו את מסירותו ואת השפעתו על חייהן, וגם שנים לאחר פטירתו שבו וסיפרו על הדרך שהתווה ועל הבתים של תורה שצמחו ממפעלו. נפטר בי"א באדר תשנ"ו, 1996. סיפור חייו הונצח בספרו של הרב שלום מאיר ולך, "ומשה היה רועה".
לאישור ההנהלה הנוסח ממתין לאישור ההנהלה והמשפחה. תמונה תתווסף באישורם.
ממייסדי סמינר אור החיים ומייסד מוסדות אור האמת
נולד בעיר המדאן שבאיראן. בצעירותו עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת פוניבז' ובהמשך בישיבת באר יעקב, שם התחנך אצל רבי שלמה וולבה זצ"ל. היה מקורב למרן החזון איש זצ"ל, שהדריכו בצעדים משמעותיים בחייו ובפעילותו החינוכית.
בהוראת החזון איש היה שותף עם רבי משה פרדו זצ"ל לייסוד סמינר אור החיים בבני ברק. הקמת הסמינר נועדה להעניק לבנות מעדות המזרח מסגרת חינוכית בדרך התורה, והייתה מראשית מפעליו להקמת מוסדות חינוך ולהרבצת תורה.
שימש משגיח בישיבת פורת יוסף בירושלים ובישיבת אור ברוך, וכן ראש ישיבה בשלומי. במקביל עסק בהקמת מסגרות לימוד ובחיזוק קהילות יהודיות בארץ ובתפוצות.
במשך שנים רבות הנהיג את הקהילה בארגנטינה. תחת הנהגתו התרחבו מוסדות התורה והחינוך של הקהילה, ובוגריהם השתלבו בתפקידי רבנות, הוראה והנהגה בקהילות ברחבי העולם.
לאחר שובו לארץ הקים את מוסדות "אור האמת" בעיר אלעד ועמד בראשם. פעילותו שילבה הקמת מוסדות, מסירת שיעורים וליווי תלמידים ומשפחות, מתוך שאיפה לבסס חיי תורה ויראת שמים.
חיבר ספרים בענייני תורה, מוסר ומחשבה, ובהם "מטה האלקים", "וזאת המנוחה", "דרך השלמות" ו"אור לארבעה עשר". נפטר בכ"ט באלול תשע"ט, ערב ראש השנה תש"פ, ונטמן בהר המנוחות בירושלים. מפעליו החינוכיים, תלמידיו וחיבוריו ממשיכים לשאת את מורשתו.
לאישור ההנהלה הנוסח ממתין לאישור ההנהלה והמשפחה. תמונה תתווסף באישורם.
הקים את מוסדות אור החיים במאמצים כבירים ונדד לקהילות בחו"ל כדי להתרים למענם. על חייו ופועלו נכתב הספר "ומשה היה רועה", סיפור חייו של רבי משה פרדו ומוסדות אור החיים.
מקורבו של החזון איש ומשגיח בישיבת פורת יוסף. ייסד גם את מוסדות אור האמת באלעד, והיה הראשון שהקים סמינרים לתלמידות ספרדיות בארץ.
יחד עם הרב פרדו ייסד את בית הכנסת אור החיים ברחוב רבי עקיבא, שהיה למרכז רוחני וקהילתי לבני עדות המזרח בבני ברק.
מודל שמשלב אדיקות תורנית וחינוך למידות טובות עם תנאי מחיה מרווחים והכשרה מקצועית. בוגרות הסמינר הקימו בתים של תורה ויראת שמים ברחבי הארץ והעולם.לאישור ההנהלה

לאורך השנים זכה הסמינר לתמיכתם של ידידים אוהבים בקהילות הספרדיות בתפוצות. בזכותם שופצו חדרי האוכל והאגפים, והבנות לומדות ומתגוררות בסביבה מכובדת.
על חזיתות המבנים חקוקים שמות התורמים, לזכר יקיריהם ולהצלחת משפחותיהם. זהו חלק מההיסטוריה החיה של המקום.
צוות המשרד ישמח לענות על שאלות ולתאם ביקור במוסד.